חוללות עצמית

הפסיכולוג החברתי אלברט בנדורה הגדיר חוללות עצמית כ”הערכה של היחיד את יכולותיו והסבירות כדי שיוכל להתמודד בהצלחה עם דרישות הסביבה והאתגרים הניצבים בפניו”. תחושת החוללות העצמית, כלומר התפיסה והאמונה של היחיד ביכולותיו, משפיעה על האופן בו הוא ניגש למשימה ומסייעת לו בהתמודדות עם מצבים שונים.

חוללות עצמית מושפעת מהתנסויות קודמות, חוויות של הצלחה ומיחסי גומלין עם הסביבה. עולם העבודה המשתנה מספק ליחיד התנסויות רבות ומגוונות, לאו דווקא בתחומים מוכרים וידועים, מה שיכול לעורר חשש ופחד מכישלון. הבחירה הפרואקטיבית תהיה להיענות לאתגר ולהתנסות, תוך לקיחת סיכון מסוים ויציאה מאזור הנוחות, על אף תחושות של חשש. חוויות הצלחה מעלות את תחושת החוללות העצמית, ובמקביל למידה רפלקטיבית והפקת לקחים תוך כדי התנסות תורמות לבניית חוסן ונחישות ויכולת להתמודד עם מכשולים.

ככל שהיחיד מתנסה ומבצע בהצלחה מגוון רחב יותר של פעולות, מתגבשת אצלו ידיעה עצמית אודות יכולותיו. ידיעה עצמית זו תורמת לבטחון, מעודדת להתנסויות עתידיות ומובילה לבחירה בפעילות אשר תואמת את הכישורים והנטיות של היחיד.